פעם התאמנת 3 פעמים בשבוע. למה היום אפילו פעמיים מרגישות כמו כישלון?

לפעמים דווקא ההצלחה של פעם היא מה שעוצר אותנו היום.

לפני כמה חודשים היא הייתה בשיא שלה.

שלוש פעמים בשבוע היא הגיעה לאימון. בלי תירוצים, בלי ויכוחים עם עצמה. האימונים כבר היו חלק מסדר היום שלה, בדיוק כמו העבודה ושאר המחויבויות.

והתוצאות? הן הגיעו. הגוף התחזק, הכושר השתפר, והיא הרגישה נהדר.

ואז הגיעו החגים. אחריהם מחלה קטנה, שבוע עמוס בעבודה, ועוד משהו משפחתי שדרש תשומת לב.

לא קרה שום אסון. פשוט החיים.

שלושה שבועות בלי אימונים הפכו לחודש וחצי.

עכשיו היא כבר בריאה, יש לה זמן והיא אפילו מתגעגעת להרגשה שאחרי האימון.

אז למה היא לא חוזרת?

"אבל פעם הייתי מתאמנת שלוש פעמים!"

כשמציעים לה לחזור בהדרגה, למשל לפעמיים בשבוע, היא לא ממש מתלהבת.

"פעמיים? אבל פעם הייתי עושה שלוש!"

וזה בדיוק הרגע שבו קורה משהו מעניין.

היא לא אומרת שפעמיים בשבוע זה מעט מדי מבחינה מקצועית. היא גם לא חושבת ששני אימונים לא מועילים.

היא פשוט זוכרת את עצמה מצליחה יותר.

מבלי לשים לב, היא הפכה את ההישג הקודם שלה לדרישת מינימום.

שלושה אימונים בשבוע? זו הצלחה.

שניים? זו כבר פשרה. אולי אפילו כישלון קטן.

וכיוון שכרגע שלושה אימונים מרגישים לה בלתי אפשריים, היא בוחרת, כמעט בלי להחליט, באפשרות השלישית:

לא להתאמן בכלל.

כמה מוזר: שני אימונים נראים לה כמו כישלון, אבל אפס אימונים הפכו למצב נסבל.

כשההצלחה של אתמול הופכת לקיר של היום

לתופעה הזו יש קשר לחשיבה של "הכול או כלום".

אנחנו משווים את היכולת שלנו היום לגרסה מוצלחת במיוחד של עצמנו בעבר. כל מה שפחות ממנה נראה כאילו הלכנו אחורה.

אבל למה בעצם אנחנו מניחים שהתוכנית שהתאימה לנו אז חייבת להתאים לנו גם עכשיו?

אולי היום יש פחות זמן, פחות אנרגיה או פשוט צורך להיכנס למסגרת בהדרגה.

מי שהתאמנה בעבר ב־אימון כוח שלוש פעמים בשבוע, לא חייבת לחזור מיד לאותו היקף. גם שני אימונים מתוכננים היטב יכולים לתרום משמעותית לכוח, לכושר ולבריאות.

אפילו ב־תרגילים עם משקולות, אין חובה לחזור ביום הראשון למשקלים שבהם השתמשנו לפני ההפסקה.

זו לא נסיגה. זו התאמה הגיונית למצב הנוכחי.

אז מה עושים עם ההצלחה הקודמת?

קודם כול, מפסיקים להתייחס אליה כמו לחוב שצריך להחזיר.

היא לא התחייבות לשלושה אימונים בשבוע לכל החיים. היא הוכחה לכך שאת יודעת להתמיד, להשקיע ולהגיע לתוצאות.

אפשר לשמור את הביטחון הזה, בלי להפוך אותו לנטל.

אולי כרגע מתאימים לך שני אימוני כוח. אולי שילוב של כוח עם אימוני פילאטיס. ואולי לתקופה מסוימת נחוצה מסגרת עם ליווי צמוד יותר, כמו אימוני כושר אישיים.

השאלה החשובה היא לא איזו תוכנית תרשים יותר את מי שהיית לפני חצי שנה.

השאלה היא איזו תוכנית את באמת מסוגלת לבצע ולהתמיד בה עכשיו.

והנה משהו שכדאי לזכור: אחרי חודש של שני אימונים בשבוע, יכול מאוד להיות שתרצי ותוכלי להוסיף אימון שלישי.

אבל אם לא תתחילי בכלל, גם בעוד חודש תעמדי בדיוק באותה נקודה.

אל תתני להצלחה הקודמת שלך להכשיל אותך

ב־BESTFIT בקריית ים אנחנו פוגשים אנשים שנאלצו להפסיק להתאמן מסיבות שונות. החזרה לא תמיד פשוטה, גם כשיש רצון אמיתי.

לכן אנחנו מאמינים שתוכנית אימונים טובה צריכה להתאים לאדם כפי שהוא היום — לא לדרוש ממנו לשחזר מיד את ההישגים של אתמול.

לפעמים ההתקדמות החשובה ביותר מתחילה דווקא כשמסכימים להוריד קצת את הרף.

כי שני אימונים שאת באמת עושה שווים הרבה יותר משלושה שאת רק מתכננת.

יאן וצוות BESTFIT